פסק-דין בתיק ת"א 29146-12-10

הרקע לתביעה:

1.         עניינה של התביעה שלפניי במתן צו מניעה כנגד חילוטה של ערבות בנקאית בסך 276,000 ש"ח (להלן: " הערבות"). הערבות ניתנה על ידי בנק הפועלים בע"מ לבקשתה של נ.י.ש - בניה ופיתוח מרחבים בע"מ (להלן: " החברה"). החברה מסרה את הערבות לידי הנתבעת 1 וזאת בהתאם להתחייבותה על פי הסכם להזמנת עבודות תשתית ופיתוח במסגרת פרויקט הצ/ 244/1/1.

2.         התובע הינו בעל המניות והמנהל בחברה אשר ערב לחובות החברה כלפי הבנק. לטענת התובע, אין עילה לחילוטה של הערבות ומכאן התביעה שלפניי.

3.         משהובאה הבקשה לפניי למתן סעד ארעי, ראיתי לנכון להיעתר לה. בעקבות זאת, החל הליך של בירור בין הצדדים, במסגרתו נערכו מספר פגישות בין גורמי המקצוע השונים על מנת לברר את טענות התובע. בסופו של יום, לא הגיעו הצדדים לעמק השווה. מכאן, הוריתי על הקדמת הדיון בתביעה חלף הדיון בבקשה לסעד הזמני, זאת מכוח סמכותי לפי תקנה 369 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

עיקר טענות התובע:

4.         החברה התקשרה בהסכם לביצוע עבודות תשתית עם הנתבעת 1 (להלן: " המועצה").          מכוח ההסכם התחייבה החברה למסור למועצה את הערבות.

5.         כל העבודות בפרויקט בוצעו והסתיימו. בתאריך ה- 23.6.2008, נערכה מסירה סופית של הפרויקט בנוכחות המתכננים והכול לאחר הגשת תוכניות AS-MADE. לאחר ביצוע המסירה המשיכה המועצה להחזיק את הערבות, למרות שתכליתה של הערבות היא ערבות ביצוע, היינו הבטחת ביצוע העבודות, דבר שהתקיים.

6.         רק לאחר כשלוש שנים מביצוע הפרויקט "נזכרה" המועצה לפעול לחילוט הערבות. המועצה ניצלה את הקשיים הכלכליים אליהם נקלעה החברה לחילוט הערבות שלא מכוח זכות העומדת לה. מכאן, שיש ליתן צו מניעה קבוע כנגד חילוט הערבות.

עיקר טענות המועצה:

7.         חילוט הערבות נעשה כדין. בניגוד לטענות החברה, העבודות נשוא ההסכם לא הושלמו ואף לא נערכה מסירה סופית של הפרויקט. המסירה מתאריך ה- 23.6.2008 לא הייתה "מסירה סופית". מסירה סופית על פי ההסכם שבין הצדדים הינה אישור בכתב של מנהל מחלקת התשתיות במועצה המעיד שהעבודות בוצעו לשביעות רצונו ולאחר תיקון הליקויים. הליך זה לא בוצע.

8.         החברה נותרה חייבת סכומי כסף לקבלני משנה. כך קבלן החשמל לא השלים את העבודות הנדרשות ממנו, מאחר שלטענתו החברה חייבת לו כספים. הצעת המחיר העדכנית של קבלן החשמל להשלמת העבודות עמדה על סך 132,263 ש"ח.

9.         במסגרת ההליכים, בוצעו בדיקות משותפות של החשבונות והתברר ששולם ביתר לחברה סך 350,232 ש"ח. מקור הטעות הינו בכך שהמועצה שילמה לחברה לא על פי החשבון המאושר, אלא על פי חשבון ההגשה. מאידך, התברר שהחברה זכאית לתשלום בסך 229,351 ש"ח. ההפרש בין הסכומים הינו סך 120,881 ש"ח אשר שולם ביתר לחברה. חילוט הערבות נועד לאפשר את השבת הסכום ששולם ביתר.

10.        במסגרת אותן התחשבנויות שנערכו לאחר פתיחת ההליכים בתביעה דנן, הפחיתה המועצה את דרישתה לתשלום בגין עבודות החשמל לסך 40,000 ש"ח המהווים 10% מהיקף עבודות החשמל. עוד ביקשה המועצה להשית על החברה, באמצעות חילוט הערבות הבנקאית את העלויות הניכרות של הבדיקות שנעשו באמצעות החברה המפקחת (חושן) בסך 24,000 ש"ח. סכומים אלה מסתכמים בסך 184,881 ש"ח (קרן) להם זכאית המועצה מתוך כספי הערבות. מכאן שדרישת המועצה לחילוט הערבות הבנקאית הינה דרישה שבוצעה כדין ובתום לב מלא.

עיקר טענות הבנק והמפרק:

11.        הבנק הודיע כי יכבד כל הכרעה שיפוטית שתינתן בתביעה דנן.

12.        מפרק החברה הודיע במעמד הדיון שנערך ביום ה- 8.2.2012, כי כל סכום אשר לא יחולט מתוך הערבות הבנקאית, דינו להיות מועבר לקופת הפירוק.

13.        בדיון שנערך לפניי העידו:

            מצד המועצה - גב' ברכה לוי (בעלים ומנהלת בחברת חושן ניהול פרויקטים) אשר ביצעה את הפיקוח והייתה שותפה להליך הבירור שבין הצדדים, כן העיד אינג' זהראנו ז'ן (מהנדס המועצה).

התובע חתם על תצהיר, אולם לא התייצב לישיבת ההוכחות. יחד עם זאת, הצדדים ויתרו על חקירתו הנגדית וזאת מבלי שהדבר יהווה חיזוק לאמור בתצהירו.